עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בלוג על סרטים וסדרות, ביקורות קולנוע וכתבות של רווית. נשמח אם תצרו עמנו קשר לכתיבת ביקורות או לעריכת האתר:
בפייסבוק- www.facebook.com/Ravit.bikorot
באתר "סרטים"- he.youtheater.com/viewuser.php?id=400171
בFXP
- www.fxp.co.il/member.php?u=751419

תהנו באתר!
נושאים
הקריאה
מתח. עובדת במוקד משטרה מתגלה לשיחה מפתיעה שמשנה את העבודה שלה ואת סדר היום שלה בצורה קיצונית. עם האלי בארי.

שחקנים מצויינים, סרט ענק. מותח מאוד, מקצועי, איכותי, כמו שצריך, נהניתי מאוד מהסרט, מומלץ לכולם. ★★★★
מהיר ועצבני 6
פעולה. החבורה חוזרת לפעולת חנינה אחרונה מהמשטרה ותוך כדי מנסה לגלות כיצד לטי נמצאה בחיים. עם ווין דיזל, דוויין ג'ונסון.

בערך כמו הסרטים הקודמים רק שהסרט הנ"ל פחות ריאליסטי, עם משחק יותר גרוע ועלילה פחות מחושבת, האקשן מצויין. ★★★
טראנס
מתח. כרוז במכירה פומבית מקבל מכה בראשו בזמן שהוא מנסה לגנוב את הציור היקר ביותר במוזיאון ומאבד אותו. כעת, בעזרת היפנוזה והרבה כאבי ראש ינסה לעלות על המקום שבו נמצא הציור ואיך הוא הגיע לשם. במאי: דני בוייל.

הפסקול מצויין, הבימוי מרשים, התוכן מקושקש, סרט שכל שניה מטלטל אותך ומראה לך שמה שחשבת היה לא נכון. בזבוז זמן. ★★

ביקורת- ג'אנגו ללא מעצורים (טרנטינו הגדול!)

15/01/2013 20:57
רווית (אני בן!)
מומלץ, ביקורות

טרנטינו. האומן הגדול שהפתיע את כל העולם במותחנים המבדרים והאלימים, האדם שהצליח לחולל שינוי ענקי בקולנוע חוזר- ובגדול.  במערבון ספגטי הראשון שלו, ג'אנגו לא כבול מתאר את התקופה שלפני מלחמת האזרחים, תחילת העבדות במערב. הסרט בעצם מציג את העולם של פעם כעולם אכזרי ונוראי (המון אלימות כמובן) כלפי הכושים (או יותר נכון, "ניגרס") בצורה קיצונית, אלימה, אך מבדרת. יותר נכון- תלוי איך אתם מסתכלים על זה. האלימות הכיפית של הדם והמוזיקה שעושים את הסרטים שלו כאלה טובים קיימת פה, הבעיה היא שאיתה קיימת אלימות קיצונית כבדה שתקשה על חלק מהצופים לצפיה. עם זאת, יש לנו פה גם תיאור שלדעתי לא מראה את היחס הנכון לכושים- שמראה את הלבנים אדיבים ונחמדים מידי ממה (שלדעתי) היה באמת. אבל נו טוב, מה אני כבר יודע? 

עלילת הסרט היא במערב הפרוע, חבורת כושים כלואים הולכים בשיירה לאורך המערב למען סחירה לעבדות ע"י לבנים. חייו של ג'אנגו משתנים מסבל נוראי לחיים בעלי תקווה ואושר כאשר הוא פוגש בשולץ, רוצח שכיר שרוצה לשכור את ג'אנגו כעבד למען עזרה בעסקי הדמים. כעת, שחיי ג'אנגו מרוממים יוצא ג'אנגו עם שולץ להציל את אשתו שנחטפה בגין עבדות וסובלת קשות מביתו של אדם אכזרי ואלים שמתייחס אל כושים כמו אל ג'וקים- קאלווין קנדי. או במילים אחרות- ליאונרדיו דקפריו. ויש לכם מה להפסיד.

יש לנו כאן קאסט נהדר- סמואל ג'יי ג'קסון, ג'יימי פוקס, קריסטיאן וולץ ולאונרדיו דקפריו- כולם מבצעים את תפקידם  בצורה מושלמת ומדהימה. טרנטינו משחק בקאסט והביצוע של כל השחקנים היה בהתאם לאווירה הטרנטינואית. הסרט אומנם, הוא הסרט הכי פחות טרנטינואי מבין כל סרטיו- אפשר לומר שהוא הסרט הכי קרוב לדרמה שהיה אי פעם לטרנטינו. אבל- מדובר כאן בסרט שהוא פשוט סרט אדיר. 

הסרט מתחיל בכתוביות אדומות גדולות כמחווה לסרטי המערבון הישנים. המוזיקה, האווירה הקלאסית, אפילו הצורה שבה יורים באקדחים- הכל היה מחווה לסרטי מערבון קלאסיים משנות ה60 בצורה יפה שגורמת לצופה לחייך. 


הכושים היה הנושא המרכזי של הסרט. לאורך כל הסרט נאמרה המילה ניגר כ...100 פעם אם לא יותר. לאט לאט המילה נקלטת בראש ולא נשמעת כה מרתיעה לעומת הפעם הראשונה בה שומעים אותה. הסרט מראה את הסבל של הכושים בצורה כיפית אך לעיתים בצורה כואבת שיקשו על חלק מהצופים להסתכל- כמובן טרנטינו לא מתקמצן בדם והסרט מלא באלימות אך הסרט גם רוצה להדגיש את האלימות הקיצונית והסבל שהכושים חוו בשנים הללו ולכן חלק מסצינות האלימות מצולמות ללא מוזיקה וללא הכיף וזה דבר שלדעתי מקשה מאוד לסרט להיות סרט טרנטינואי. אך לטרנטינו יש כבוד לכושים ולכן הסרט יודע מתי לשחק עם זה ומתי לא. הסרט בעצם חושף את הצופה לתקופה מאוד עצובה - תקופת העבד של הכושים בכפרים והניצול שלהם. הבעיה היא שזה לא היה כזה נורא. האלימות הייתה קיצונית, הסבל שלהם היה מודגש, אך זה לא נראה שהם היו רעים אליהם. כל בקשה נהיית מנומסת, הכושים חייכנים ואפילו אפשר לומר שמחים, יש בסרט כושים ברמה גבוה שעוזרים ללבנים (דבר שלדעתי לא היה בתקופה ההיא, כע?)  והסרט משום מה לא נראה לי שמסמל במדוייק את מה שרצינו לראות בסרט ג'אנגו לא כבול. אך אולי זה היה רק כדי להרים את האווירה , דבר שלא יוריד מרמת ההנאה והכיף הגדול שיש בסרט. בסופו של דבר הצופה רואה בכושים שבוחרים להתגבש והם לא יכולים להסתכל ללבן בעיניים, למרות כל מה שקרה, וזה בעצם מה שמוביל להתרחשות עניינים שמובילה עד היום ( גאנגסטריות, פשע, אוכלוסיות עניות וכו') דבר שבעצם בנה את הסטיגמות על הכושים. 

הסרט מלא באקשן ופיצוצים מהנים בסגנון טרנטינו- דם, אקשן, הומוריסטיות וקלילות יציפו את הסרט בצורה כיפית ומבדרת כמו שרק טרנטינו יכול לעשות, האווירה המבדרת, השילוב של המוזיקה, הדם, האקשן, הקלילות, הצילום היפהפה, התפאורה המגניבה, האפקטים הכיפים, וכל ההומור והאלימות בסרט יוצרים סרט חזק ומבדר שלא ראינו כמוהו השנה.
 במילים אחרות- טרנטינו חוזר השנה לקולנוע באחד הסרטים היותר טובים שלו, עם עלילה ייחודית, סטייל כיפי ומבדר ושחקנים מצויינים. אחד הסרטים הטובים של השנה. 
אך כמובן, כולנו יודעים שהסרט לא יזכה באוסקר מכיוון שהוא לא מתאים לסטנדרטים האיכותיים שלהם. למרות זאת, לדעתי זה סרט ענק, לא להחמיץ, אך לאנשים בעלי הקיבה החלשה לוותר.

מיועד: לחובבי טרנטינו בלבד
סה"כ:  כיף גדול, אחד הטובים של טרנטינו!


כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
רווית ביקורות
הציונים-
•  ★ - לא לראות
•  ★★ - לא משהו בכלל
•  ★★★ - חביב, לא רע
•  ★★★★ - טוב מאוד
•  ★★★★★ - מושלם, חובה לראות