עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בלוג על סרטים וסדרות, ביקורות קולנוע וכתבות של רווית. נשמח אם תצרו עמנו קשר לכתיבת ביקורות או לעריכת האתר:
בפייסבוק- www.facebook.com/Ravit.bikorot
באתר "סרטים"- he.youtheater.com/viewuser.php?id=400171
בFXP
- www.fxp.co.il/member.php?u=751419

תהנו באתר!
נושאים
הקריאה
מתח. עובדת במוקד משטרה מתגלה לשיחה מפתיעה שמשנה את העבודה שלה ואת סדר היום שלה בצורה קיצונית. עם האלי בארי.

שחקנים מצויינים, סרט ענק. מותח מאוד, מקצועי, איכותי, כמו שצריך, נהניתי מאוד מהסרט, מומלץ לכולם. ★★★★
מהיר ועצבני 6
פעולה. החבורה חוזרת לפעולת חנינה אחרונה מהמשטרה ותוך כדי מנסה לגלות כיצד לטי נמצאה בחיים. עם ווין דיזל, דוויין ג'ונסון.

בערך כמו הסרטים הקודמים רק שהסרט הנ"ל פחות ריאליסטי, עם משחק יותר גרוע ועלילה פחות מחושבת, האקשן מצויין. ★★★
טראנס
מתח. כרוז במכירה פומבית מקבל מכה בראשו בזמן שהוא מנסה לגנוב את הציור היקר ביותר במוזיאון ומאבד אותו. כעת, בעזרת היפנוזה והרבה כאבי ראש ינסה לעלות על המקום שבו נמצא הציור ואיך הוא הגיע לשם. במאי: דני בוייל.

הפסקול מצויין, הבימוי מרשים, התוכן מקושקש, סרט שכל שניה מטלטל אותך ומראה לך שמה שחשבת היה לא נכון. בזבוז זמן. ★★

ביקורת- עלובי החיים

16/02/2013 23:16
רווית (אני בן!)
מומלץ, ביקורות

עלובי החיים הוא לא סרט רגיל. הוא מחזמר בתוך סרט. אתם לא תראו את מה שהייתם רגילים לראות. זה סרט עם הפקה מדהימה, שירים מדהימים, ורמת משחק בכמות כזו גבוה שעוד לא ראיתם. הבעיה היא, שזה לא ממש סרט, זה מחזמר. אז נבקר אותו כמו מחזמר. ואיך היה המחזמר? במילה אחת- מדהים. בשתי מילים- יצירת מופת.

עלילת הסרט היא על ז'ון ואל ז'אן, אסיר אשר התגלה כגנב שניסה לגנוב לחם על מנת להאכיל ילד שלא אכל מספר ימים, ועל כך הוא נאסר בחמש שנות מאסר. לאחר שברך מן הדבר עם ברכת האל, גדל ונהיה ראש העיר, אדם שמבורך בטוב ובחמלה. לאחר שנחשף לחייה של ג'וזט, בתה של אשה אומללה שלא יכולה לממן אותה יותר )אן האת'וואי) חייו של ז'ון וואל ז'אן משתנים מן הקצה אל הקצה.

"עלובי החיים" מבוסס על ספר מפורסם של ויקטור הוגו בעל אותו השם. הספר ניסה לשנות את הגישה של השלטון הצרפתי וזה היה המסר שלו- האי שוויון זכויות והיחס בין העניים לעשירים. המסר הועבר בעשרות דרכים והעלילה הייתה לידו. לאחר מספר שחזורים של העלילה והדגשת המסר בצורה בולטת בחר הבמאי המדהים טום הופר לעשות שינוי ולהתמקד בעלילה. אין לסרט שום מסר בקשר לנושא, אם כי את המסר ניתן להבין לבד. טום הופר הביא לנו מחזה מדהים ומרגש אודות חייהם של מספר אנשים שנולדו ללא מזל ומראה לנו בצורה איטית, שקטה ועדינה את הצורה בה הם לומדים להעריך את חייהם בכל מידה קטנה של אדיבות או טוב לב שניתנה להם (מבחינתם) משמיים.

הסרט עוסק בנושאים שמאוד מעוררים מחשבה- אמונה, דת, כל עניין ה"מהפיכה הצרפתית", אהבה, ועוד נושאים שנוגעים בלב או נותנים לנו חומר למחשבה בזמן הסרט. הבמאי מציג לנו את עולמם של עלובי החיים כעולם מריר וקודר- וזה כל היופי שבו. לאט לאט הצופה מתחבר לדמויות ומתרגש איתם, בוכה איתם, ואפילו- צוחק איתם. כמובן שבכל רמת הדיכאון קשה לצופה להתמקד בסרט המאוד-מאוד-מאוד ארוך והכבד, וכדי לאזן את הסרט נתן לנו הבמאי זוג בדרנים בתפקידם של סשה ברון כהן והלנה בונהם קרטר שפשוט קרעו אותי על המסך, ובאמת נתנו לסרט פאן הומוריסטי איכותי ומענג שפשוט כיף לראות אותם על המסך.

כמו שאמרתי- הסרט הוא מחזמר, אין פה ממש דיאלוגים, אין פה ממש עלילה סטנדרטית, מדובר פה בהפקה מרשימה, צילום מדהים ותפאורה פשוט מדהימה של התקופה עם שחזור מדוייק ויפהפה ואיפור מדהים וכל עיצוב הסרט היה פשוט נפלא. אבל עזבו את זה, זה מחזמר. אז איך היה המחזמר בשורה תחתונה?
ישנם טובים, וישנם רעים. מצד אחד- יש את האן הת'אווי שהיא פשוט פנינה. אין מילים לרמת הרגש והאיכותיות שהיא מצליחה להעביר בשירה. היא שרה פשוט מדהים. מצד שני, יש פה את ראסל קראו שלעיתים שר בצורה סבירה ונסבלת ולעיתים מביך עצמו כ"כ שלצופה מתחשק לאטום את האוזניים. בנוסף לכך- יש לנו את יו ג'קמן הנהדר ששר בצורה יפהפיה, ואת בתו בתפקיד אמנדה סייפריד ששרה פשוט נפלא. הבעיה היא לא בשירה או באיכותה- הבעיה היא בכמות. כל דיאלוג קטן, כל משפט קטן, כל מילה או כל ציוץ חייב להיות בזמר. בהתחלה זה נחמד, אח"כ זה כבר נהיה.... מציק. קשה מאוד לסבול את הזמר במשך שעתיים וחצי ללא הפסקה בלי שום דיאלוג קטן שנאמר בצורה פשוטה ללא זמר. ועזבו את הזמר- זה פשוט לא יפה. זה לא שירה מסוגננת עם חרוזים או עם לחן, זה סתם שירה מאולתרת שאין לי מושג מאיפה היא צצה. שיר זה לא, זה סתם זמרה מיותרת בין השירים היפים שקשה מאוד לשמוע אותה ואין בה שום צורך. אבל מה כבר הזמרות המעצבנות הללו לצד השירים היפהפיים שיש למחזמר הנפלא הזה להציע?

אז כמו שאמרתי- מדובר במחזמר עמוס שירים וזמרות ללא הפסקה. למי שלא חובב מחזות זמר שיתרחק מהסרט ומהר. אך למי שכן, צפויה חוויה אדירה, נפלאה ומרגשת שלא תשאיר אותו אדיש. מבעד לשירה יש לסרט המון מה להציע- העלילה שבסרט היא ללא ספק אחת מעלילות הסרטים הטובות ביותר שראיתי על המסך, היא עלילה מרגשת, מעוררת מחשבה, עם המון תובנות ומסרים ובכללי העלילה מאוד יפה ומעניינת שתרתק אותכם מתחילת הסרט עד לסופו. התפאורה המדהימה של הסרט ללא ספק תרשים אותכם מאוד, ואוסף השחקנים המדהימים, וההומור המהנה של סשה ברון כהן, ולסיכום- סרט שכזה יוצא אחת לכמה שנים, וללא ספק עשו את הסרט הזה בצורה מושלמת.
הבעיה היא כמובן- השירים. כמו שאמרתי, הסרט מעט מנסה להשמע כולו כשיר אחד גדול מההתחלה עד הסוף- זה הדבר המדהים בו וזה הדבר שהורס אותו. לעיתים השירים לא נשמעים כמו שירים, אלא כמו שורות טקסט שמוקראות בצורה מוזיקלית ללא שום חרוז או פאן מוזיקלי. אין שום קשר בין המילים למנגינה, וזה ללא ספק הורס את הסרט. כמו שאתם יודעים, השירים בסרט הוקלטו על הסרט עצמו ולא היה שום הקלטות קודמות באולפן, כך שקולם של השחקנים היה לעיתים רועד, חלש, צעקני, ולא נעים לאוזניים בכלל. השירים היו לעיתים ממש צרה ולעיתים היו ממש נעימה מוזיקלית מבדרת. אין מה לעשות, זהו הסגנון, אך לסרט יש כ"כ הרבה מה לפצות על כך שאין מה להתלונן....


מועמד לאוסקר על פרס "הסרט הטוב ביותר"

שם באנגלית: Les Misérables
ז'אנר: מוסיקלי, דרמה
במאי: טום הופר 
שנה: 2012
 הגבלת גיל: ללא, מומלץ 12+
זמן: 159 דק

כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
רווית ביקורות
הציונים-
•  ★ - לא לראות
•  ★★ - לא משהו בכלל
•  ★★★ - חביב, לא רע
•  ★★★★ - טוב מאוד
•  ★★★★★ - מושלם, חובה לראות